את דקלה עוז לוי, רובנו מכירים מהירתמותה ותרומתה האדירה בכל מה שצריך ולכל מי שזקוק, סיפורה של דקלה ריגש אותי במיוחד…
לפני כ – 10 שנים, איבדה דקלה את אחיה  הגדול, אושרי.

אושרי ז"ל, היה בן 34 במותו ואב לילדה מדהימה בת שנתיים וחצי וציפה לבן ראשון. אושרי נהרג מפגיעה ישירה של קאסאם כשהיה בדרכו לתת שירות ל'פרץ בוני הנגב 'בשדרות. אושרי האח היקר היה אדם אוהב, אהוב, מרגש שנון חכם ובעל נתינה אין סופית, אושרי שהיה זמין בכל רגע עם פתרון ומענה לכל דבר, הותיר חלל רב וריקנות נוראה במותו. דקלה מציינת: " אז מאיפה הגיע הנתינה והתרומות שאלת? , מאחי, תמיד צפיתי בהערצה בדרך שלו, בנתינה שלו, ואני מרגישה שזו צוואתו הלא כתובה, שהשאיר לי, להמשיך את דרכו.

מהרגע שבו איבדתי את אושרי שלי, התנתקתי, הפסקתי לקרוא עיתונים, לשמוע חדשות, כי הלב לא יכל להכיל עוד צער, אך מהרגע 'שנפל לי האסימון' והבנתי שזו הדרך, התחלתי להסתכל סביבי, לשים לב יותר… והסיפורים והמקרים הקשים הגיעו אלי לבד…"

אחד מהמקרים בהם נרתמה דקלה לעשיה הוא המקרה של רפאל ז"ל, בן השבע, ילד מהיישוב שכולנו כאבנו את כאבו.
רפאל היה אחד משלישיה מדהימה, כשביום עצוב אחד נתגלה שרפאל חלה בסרטן ומשפחתו לא הצליחה לעמוד בתשלומים על טיפולים, כשדקלה שמעה על המקרה, עוד בטרם ידעה את שמו של הילד, החלה לעשות טלפונים לחפש אומנים ואולם כדי לארגן ערב התרמה עבור רפאל ז"ל.

במהלך הניסיון לארגן ערב התרמה יצרה קשר דקלה עם המתנ"ס, טלי אנקרי קישרה אותה עם נשים מדהימות מהיישוב, סיגל חג'בי, פרח שעיה, מיכל תמאם וקרן יחזקאל, שנרתמו בכל מרצן וזמנן וביחד ללא שום ניסיון או ידע בתחום ארגנו ערב התרמה בבית החייל בתל-אביב, 1000 איש ואמנים מהשורה הראשונה כמו: מה קשור, אורי חיזקיה, גיא זוארץ ניקי גולדשטיין ועוד….
בהמשך לאחר שחזרה המחלה לרפאל שהחלים לזמן מה, ארגנה דקלה עוד ערב התרמה בבית החייל בעזרתן של מיטל לב ואושרת אוזן.

בהמשך כששמעה דקלה על משפחה מעוטת יכולת, ערכה ערב התרמה במתנ"ס עם רוי בוי ותומר דודאי(הקוסם), שבזכות אותו ערב הפכה דקלה להיות הסוכנת שלו, שנרתמו מיד ובאו בהתנדבות מלאה להופיע בחינם למען אותה משפחה.

בכל חג הופך ביתה של דקלה לחמ"ל, בעזרתה של אושרת אוזן, חברה ובחורה בעלת  נתינה אדירה ובעזרת אנשים רבים וטובים אחרים, הם אוספים , מגייסים קונים אורזים ומחלקים ארגזים מלאים בכל טוב למשפחות נזקקות, בחג האחרון כיוונו ל 20 משפחות  והגיעו ל 68 משפחות! בפורים גייסו ותרמו 300 תחפושות חדשות ו 700 משלוחי מנות לילדים ממשפחות נזקקות, פנימיות קשות ובתי יתומים.

דקלה:" זה קשה, ומרסק את הלב לגלות כל פעם מחדש באיזה תנאים קשים אנשים חיים, שיש ילדים שישנים על הרצפה וגדלים בלי אוכל בבית!
אך ממלא את הלב לדעת שניתנה לי הזכות לשמח ולעזור במעט לאנשים.

"לסיום יש לי רק בקשה אחת קטנה, תעצרו לרגע את מרוץ החיים ותנסו לשים לב למה שבאמת חשוב, תחייכו ותאהבו בכמויות ובכל הזדמנות שמתאפשר לכם תנו מעט לאחר, המעט הזה יכול להיות עולם בשביל האחר. אני את השיעור שלי למדתי בדרך הקשה, אל תחכו לטרגדיה בשביל להעריך את מה שיש"

הסיפור של דקלה כל כך ממלא, כל כך בעל ערך מוסף, אני מעריצה אותה ואת פועלה ואת האנשים הטובים שהכירה במהלך הדרך, ואסכם בהסכמה מלאה עם דבריה של דקלה:

תאהבו תחייכו ותעניקו כי לתת זה בעצם לקבל!